רקע

התנגדות במרסיי באוגוסט 1944

לאחר נפילת צרפת, בעקבות תבוסת הצבא הצרפתי ביוני 1940, חולקה המדינה לשניים, כאשר חלקה הצפוני נמצא תחת שליטה גרמנית מלאה ואילו בחלקה הדרומי הוקמה ממשלה צרפתית חדשה בראשות המרשל פטן, גיבור מלחמת העולם הראשונה, שנודעה כממשלת וישי (על שם מקום מושבה). זו חתמה על הסכם הפסקת אש עם גרמניה ושיתפה פעולה עם הגרמנים. רבים מן הצרפתים שחיו בחלק הצפוני, ברחו עתה לחלקו הדרומי ובהם גם יהודים רבים.

ההשתלטות הגרמנית על שטחי צרפת, שהיו תחת שלטון וישי בסוף 1942, הביאה לבריחת המוני פעילי התנגדות למקומות מחבוא באיזורים ההרריים והמיוערים ובכלל זה חיילים וקצינים שלחמו בצבא צרפת ולא קיבלו את הכניעה . הם החלו בהקמת קבוצות פרטיזנים (ה"מאקי"), תהליך שקיבל חיזוק משמעותי ביותר לאחר התמרדות המוני פועלים כנגד כוונת הגרמנים להעבירם לגרמניה כעובדי כפיה. רבים מהם הצטרפו עתה לקבוצות ה"מאקי" ויצאו למאבק נרחב כנגד הגרמנים. קבוצות של מתנגדים קיבלו סיוע מהצבא הבריטי, ועוד יותר מן ה- SOE. התרחב גם הסיוע אותו קיבלו ארגונים מהאמריקאים שהחלו גם הם להיות פעילים בשטח. פעילויות הלחימה שניהלו קבוצות חמושות אלה, שכללו חבלות, מארבים ותקיפת יעדים שונים, יצרו מטרד רציני לפעילות הגרמנית ותרמו תרומה חשובה ביותר לכוחות בעלות הברית, שהתכוננו למבצעי הפלישה ליבשת.